מסמך

ההתמודדות הפלילית עם פשעי הנאצים לפני משפט אושוויץ הראשון בפרנקפורט

משפתים אחרת ממדינה ,הדחקה בגרמניה

מאז הקמת מחנה 'אושוויץ I' במאי 1940 ועד לשחרורם של שבויי אושוויץ האחרונים בינואר 1945, שירתו בחיל המצב של אושוויץ ובמחנות המשנה כ-8,200 אנשי אס אס. מתוך כ-6,500 ניצולים מקבוצה זו של אנשים, רק כ-800 מהם הועמדו למשפט בגין מעורבותם ברצח ההמוני.

כ-650 מחברי האס אס הועמדו למשפט בפולין ובהם מפקד המחנה הראשון של 'אושוויץ I', אוֹבר-שטורמבאנפיהרר לשעבר רודולף הס. הס כבר התוודה על רצח המוני בגז במהלך משפטי נירנברג ב-1946 ומסר הודאה מקיפה בעת שהייתו בשבי הבריטי. לאחר שהוסגר לפולין, בית משפט פולני גזר עליו במארס 1947 מוות בתלייה בגין פשעי מלחמה. ב-16 באפריל 1947 הס הוצא להורג במקום שבו ביצע את פשעיו, באושוויץ. במשפט שנודע כ'משפט אושוויץ הראשון' שהתקיים בקרקוב בנובמבר ובדצמבר 1947, פסק בית משפט פולני נוסף נגד 40 מחברי חיל המצב של האס אס לשעבר. עשרים נאשמים, ביניהם ארתור ליבהנשל, שהיה הקצין הבכיר ביותר ומי ששימש כמפקד מחנה 'אושוויץ I' מנובמבר 1943 ועד מאי 1944, נידונו למוות והוצאו להורג בגין מעורבותם ברצח עם.

תמונות
מימין לשמאל: ארתור ליבהנשל, מפקד מחנה אושוויץ בשנים 1944-1943, שנידון למוות במשפט אושוויץ בקרקוב ושהוצא להורג ב-1948 –.הנס וילהלם מונץ, רופא אס אס במחנה אושוויץ. הנאשם היחיד שזוכה במשפט אושוויץ –. רודולף הס ,המפקד הראשון של מחנה אושוויץ, שהוצא להורג ב-1947

עד סוף שנות החמישים של המאה שעברה נערכו בשני חלקי גרמניה ובאוסטריה כמה משפטים בודדים נגד אנשי אס אס שהיו מוצבים באושוויץ. עם זאת, פשעיו המפלצתיים של המשטר הנאצי לא עמדו במוקד ההתעניינות הציבורית הכללית בגרמניה שלאחר המלחמה. בממשל ובחברה שררה אווירה של 'סגירת חשבון' עם העבר ונטייה של הדחקת הפרק האפל ביותר בהיסטוריה הגרמנית. רציחות ההמונים הנאציות של מיליוני אנשים חפים מפשע שקעו אט-אט לתהומות הנשייה. זאת, בין היתר גם מכיוון שאתרי ההשמדה היו ממוקמים באזורי ההשפעה הסובייטית ולכן נחשבו במהלך המלחמה הקרה כ'שטחי אויב'. רק לקראת סוף שנות החמישים של המאה שעברה, כלומר, זמן רב אחרי התקופה הנאצית, נראתה נכונות להתמודד עם הפשעים שבוצעו נגד האנושות. הגורמים לכך ברפובליקה הפדראלית של גרמניה היו 'משפט האיינזצגרופן' שהתקיים באוּלְם ב-1958 והקמת 'המשרד המרכזי לחקירת פשעי הנאצים' בלוּדוויגסבּוּרג. גורם משפיע נוסף היה משפטו של אדולף אייכמן בישראל בשנים 1962-1961.